סיגל אדלמן

 



 
סנפשוט לפרשת "יתרו" – על פָּנָי או על פניךׇ?
 
עם ישראל מגיע למרגלות הר סיני ושם הוא חונה. הרגע הגדול עומד להגיע. המעמד שאליו הוביל אלוקים את עמו במדבר. מעמד הר-סיני וקבלת התורה, הולך ומתקרב.
העם כולו עומד לקבל נבואה, והמעמד הקדוש דורש הכנה. עם ישראל לומד כי המפגש עם קדוּשה דורש התכוננות, זהירות, יראה.
הר סיני מתמלא ענן כבד, קולות שופר שהולכים ומתחזקים, קולות וברקים והעם נחרד. אלוקים יורד אל ההר באש וההר מתמלא עשן כבד. משה מוביל את העם שמתייצב בתחתית ההר והוא עצמו עולה על ההר, אחר שב ויורד ואלוקים מדבר: "וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר. אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי." (שמות פרק כ פס' –ג)
התורה היא מתנה, היא דרישה, היא מפת דרכים להתנהלות בעולם. היא גם התשתית למערכת היחסים בין האדם לה'. הדיבר הראשון מציג את הבסיס למערכת היחסים בין האדם לאלוקים  והוא  נאמנות לה'.
אם עד עתה ריבונו של עולם הפגין סובלנות לכל הכשלים והתרופפות האמונה של עם ישראל, הרי שכאשר מדובר באפשרות של עבודה זרה, אלוקים מתגלה כא-ל קנא. "... לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה, אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת--וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם, מִתַּחַת לָאָרֶץ לֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם, וְלֹא תָעָבְדֵם: כִּי אָנֹכִי ה'  אֱ-לֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא--פֹּקֵד עֲוָֹן אָבֹת עַל-בָּנִים עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים, לְשֹׂנְאָי וְעֹשֶׂה חֶסֶד, לַאֲלָפִים--לְאֹהֲבַי, וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹּתָי. " (שם פס' ד-ו).
אלוקים מזהיר אותנו שיעניש אותנו, אם נפנה לו עורף. זו פתיחה קשה למערכת יחסים, אבל אלו התנאים. יש שכר ועונש במערכת הזו. זו לא אהבה בלתי מותנית, אלא יש תנאים, ועוד איך.
אז מהו התנאי הראשון? " לֹא-יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל-פָּנָי." מה פירוש?
נראה כי הכוונה הפשוטה היא האיסור בעבודת אלילים, כפי שכתוב בהמשך הפסוקים. אבל ייתכן שיש כאן משהו נוסף. הניסוח "על פני", ניתן להבין אותו כמו המילה "במקומי." לא תחליף אותי באלוהים אחרים, באלילים. אל תעבוד את האשרה והבעל אלא אותי, הקב"ה.
אבל ניתן לחפש גם מובן אחר לניסוח "על פני". אולי - על פני ממש. כלומר, אל "תצייר" על פני את האלוהים שלך. אל תשים עלי ואל תשליך עלי את עולם הערכים שלך - ותשיֵיך אותו לי. אל תמנף את המאוויים האישיים שלך ותקשור אותם אלי,  למצוותיי כביכול.
במילים אחרות, מוטב שתרצחו בשם הבעל והאשרה מאשר שתרצחו בשמי. ההיסטוריה האנושית משופעת במעשי קנאות ורצח בשם הא-ל או להבדיל, סלחנות ומתירנות שגם הם נעשים כביכול בשמו של אלוקים.
הנטייה האנושית הטבעית והבעייתית היא להתערבב עם כוח גדול. להתעצם דרכו, לסלף ובעצם לאבד את המסלול שמתווה  התורה.
הדיבר הראשון מתריע: תיזהר! אל תערבב ביני לבינך ואל תעבוד כוחות אחרים, זרים, בשמי.
אני מאחלת לכולנו שתהיה בנו משהו מהענווה של משה, שידע לשמוע את ריבונו של עולם ולהעביר את דבריו מבלי לסלף כלל. "אספקלריא מאירה", כינו אותו חז"ל, כיוון שהיה כעין מראה הנקייה מטביעות אצבעות של חותם אישיותו. היחיד מכל הנביאים שמסר את דברי אלוקים כמות שהם, בישרוּת גמורה.
אז שתהיה בנו היכולת להקשיב לריבונו של עולם, לסובבים אותנו ולהקשיב גם לעצמנו מתוך נקיות הדעת. 
 

Go Back  Print  Send Page
כל הזכויות שמורות ©
לייבסיטי - בניית אתרים